<h1>ארחות חיים הלכ' תפלת תענית סימנים כ"ב—כ"ג</h1>
<h2>דף יג:</h2>
הנה בארנו שהמתענה מתפלל תפלת תעני' ואמרי' בירושלמי היכן אומרה כליל שבת ויומו פי' ערבית שחרית ומנחה כמו הזכרת שבת אמנם זה היה בדורות ראשונים אבל בדורות אלו לא נהגו להתפלל תפלת תענית אפי' בשחרית של יום התענית אם לא בד' צומות מפני חשש ברכה לבטלה שמא יצטרכו לאכול מפני אונס וכתב הב' התרומה ז"ל אמנם ש"צ מותר הוא שיאמר בקול רם עננו משום דאי אפשר שלא יתענה אחד מן הצבור אבל אינו אומר בלחש ולא בערבית שלפניו כמו היחידים שאין אומרים אותו עכ"ל כתב ר' עמרם צבור שמתענין וש"צ שלהם לא מתענה יורידו לפניהם מי שמתענה שיאמר עננו כי מי שאינו מתענה אי אפשר לומר עננו עכ"ל. נמצא שאין מתפללין עננו רק בתפל' מנחה יום התעני' ובתוספתא גרסינן יש שאינו מתענה ומתפלל תפלת תענית כגון בערבית שלמחר יתענה ויש מתענה ואינו מתפלל תפלת תענית כגון בערבית יום שהתענה בו וכן נראה מהירושלמי ומה היא הנקראת תפלת תעני' עננו ה' וכו' ויש בו ס"ג תיבות כנגד ס"ג אותיו' שיש בפסוק וירא יעקב מאד וכו'. והיכן אומר ש"צ בין גואל לרופא ואע"פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שמצינו בפסוק עניה תכף לגאולה דכתיב ה' צורי וגואלי וסמך ליה יענך ה' ביום צרה ויחיד אומר בשומע תפלה וכן יחיד שקבל עליו תעני' אומר בשומע תפלה והטעם לפי שאין יחיד קובע ברכה לעצמו. וכתב הראב"ד ז"ל דאיכא מאן דאמר בצבור בין בתפלת יחידים בין בתפלת צבור אומר בין גואל לרופא דלא אקרי קביעת יחיד ברכה לעצמו דהא צבור קבעו לה ואע"ג דמצלו ביחידים צבור ננהו ולא מחוור דא"כ לומר בגמרא כדמתרץ לעולם אומר לך אין בין יחיד דקאי בתענית וכו' לימא אין בין יחיד דעלמא ר"ל מתענה לעצמו ליחיד מתענה עם הצבור אלא שהיחיד המתענה לעצמו מתפלל י"ח והמתפלל עם הצבור מתפלל י"ט שהוסיף עננו אלא לאו ש"מ דיחיד אינו קובעה ברכה לעצמו ואומרה בשומע תפלה. וש"צ כשמסדר תפלתו בלחש כיחיד דמי ואומרה בשומע תפלה ואם טעה ולא הזכיר בין יחיד בין צבור כתבנו דינו בהלכו' תפלה. ויחיד אומר אחר תפלתו רבש"ע בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ע"ג המזבח עכשיו שאין קרבן יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כחלב ודם על גבי המזבח וילאפו"ל ליצ"ו. והמתענה בשבת כתב הב"הג שאומר עננו באלקי נצור לשוני והכין משמע בירושלמי וכן דעת הר"פ וביאר שחותם בה כיון שנסתיימו כל הברכות והריא"ף ז"ל כתב דאינו חותם והרשב"א ז"ל כתב שאומרו בעבוד' וה"ה לתעני' צבור שפגע בר"ח אומרו בעבודה וש"צ אומרו ברכה חמישית. ובשחרי' ומנחה קורין בתורה וכל דיני הקריא' כתבנו למעלה עם דיני קריאת ט' באב.
